השפעה כלכלית ומדיניות כלכלית של משבר ה -19-COVID

נכתב על ידי: פרופ' קרנית פלוג (נגידת בנק ישראל בשנים 2014 – 2018) פורסם ב- Times of Israel תורגם ונערך לעברית ע"י: רעיה זלצר אברוצקי

בעבור : חמ"ל הקורונה של מטה החדשנות.


התפרצות מגפת ה COVID-19 -והצעדים שננקטו על ידי ממשלות ברחבי העולם בניסיון לבלום את ההתפשטות, גוררים את העולם למשבר כלכלי שמתפתח במהירות. מיתון עולמי נראה בלתי נמנע, אך עומקו ומשכו עדיין לא ברורים. הדבר יהיה תלוי בהתפתחות המחלה, בחומרת האמצעים המגבילים שיימשכו, ובאופי ושיעור התגובה המדינית הכלכלית.

מבחינה זו ישראל אינה יוצאת דופן. הצעדים המגבילים הראשונים שננקטו על ידי הרשויות בישראל (הגבלות על המגיעים מסין) נכנסו לתוקף כבר בתחילת פברואר, והגבלות על נוסעים ממדינות אחרות באסיה נכנסו לתוקף ב-17 בפברואר 2020. אופייה "המבודד" של ישראל (עקב שיקולים ביטחוניים) אפשר לה לסגור ביעילות את גבולותיה. הצעדים הסלימו במהירות, ובאמצע מרץ כל הנסיעות הבינלאומיות נעצרו; כל הנוסעים הנכנסים היו נתונים להסגר שנמשך 14 יום, וגם אנשים שנחשפו לנגיף או אנשים שהיה להם קשר כלשהו עם נשאי הנגיף נכנסו להסגר. בנוסף, בתי הספר הושבתו; וכל המסעדות, התאטראות והמוזיאונים נסגרו. מרבית המסחר הקמעונאי הושבת, ועסקים החלו לפעול במתכונת שבה 30% מהעובדים נותרו במקום העבודה. נאסרו כינוסים וכל האוכלוסייה קיבלה הוראה להישאר בבית, למעט מי שעבודתו הוגדרה כחיונית או נדרש לבצע סידורים נחוצים. ההשלכות הכלכליות של ההשבתה החלקית של המדינה, יחד עם הירידה החדה בערך של כל הנכסים הפיננסיים, וכתוצאה מכך - הירידה בצריכה הפרטית וההשקעה – הן קשות. ההשלכות תהפוכנה להרסניות עוד יותר אם ההשבתה הזו תימשך יותר מחודש או חודשיים. מספר המובטלים צפוי לקפוץ מ-157,000 בשנת 2019 לחצי מיליון; ומספר הזכאים לדמי אבטלה יזנק מ-75,000 ל-500,000 איש. חומרת המיתון תהיה תלויה במשך הזמן שהאמצעים החמורים הללו ימשכו ובתגובה המדינית של הרשויות.

יש להדגיש כי הכלכלה הישראלית נכנסה למשבר זה במצב יציב ועמיד יחסית: הצמיחה הייתה סבירה מאז ה- GFC (המשבר הכלכלי העולמי), שיעור האבטלה היה בשיעור נמוך מתמיד ושיעור התעסוקה היה בשיעור גבוה מתמיד. לישראל יש עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים; יתרות מטבע חוץ גדולות; החוב הציבורי שלה - בשיעור של 60% מהתמ"ג - נמוך יחסית, ומערכת הבנקאות שלה עמידה עם כריות הון גדולות ונזילות שנצברה בשנים שחלפו מאז ה- GFC. אם נכפה להיכנס למשבר, מוטב להיכנס אליו מנקודת מוצא חזקה. חשוב גם לציין כי הכלכלה והציבור הישראלי מנוסים בהתמודדות עם זעזועים מסוגים שונים.

הצעדים המגבילים הראשונים נראו יעילים לצורך האטת התפשטות הנגיף. עם זאת, ככל שהמגבלות מחמירות יותר - שקלול התמורות בין שיקולי בריאות הציבור הטהורים ביחס לאמצעים ועלויותיהם הכלכליות - הופך לשאלה חשובה יותר ויותר.

יש כמה לקחים מהניסיון שנצבר ממשברים קודמים, אך עלינו להיות מודעים להבדלים בין אותם מקרים למשבר הנוכחי. משבר 2008 (ה- GFC) היה תוצאה של משבר פיננסי כאשר מוקד ה- e שלו היה המערכת הכלכלית בארה"ב. החשש העיקרי באותה תקופה היה כי משבר זה יערער את יציבותם של המוסדות הכלכליים בישראל. לפיכך, כלי המדיניות העיקריים להתמודדות עם המשבר היו בידי בנק ישראל, שפעל בהחלטיות ובחוזקה. ואז, כמו עכשיו, ישראל הייתה בעיצומו של משבר פוליטי, והתקציב הוגבל להוצאה חודשית של 1/12 מתקציב השנה הקודמת. המשמעות הייתה שלא היה תמריץ תקציבי מעבר למייצבים האוטומטיים (כלומר, הירידה בהכנסות ממיסים כתוצאה מהפעילות הנמוכה שגרמה לגירעון גבוה יותר).

בדיעבד זה לא היווה מכשול רציני, מכיוון שחומרת ההאטה הכלכלית בישראל הייתה קלה והיא נמשכה רק שני רבעים. עד הרבעון השני של 2009 הכלכלה הישראלית הייתה בדרך להתאוששות. במדינות רבות אחרות, שחוו הידרדרות כלכלית קשה יותר, הממשלות הציגו חבילות פיסקליות גדולות כדי למתן את ההשפעות השליליות על הכלכלה ולתמוך בהתאוששות הכלכלית.

בישראל, במקרים בהם משבר כלשהו נבע מזעזועים מקומיים מבית, כמו מלחמת לבנון השנייה או פעולות צבאיות בעזה - התיירות והתחבורה האווירית היו הראשונות להיפגע, כמו שקרה במשבר הנוכחי. הניסיון מלמד כי עוברת שנה עד שמספר התיירים חוזר להיות כפי שהיה לפני המשבר. באירועים קודמים של מצבים בטחונים מתוחים, התיירות המקומית הגדילה את התפוסה במלונות המקומיים, ובכך הייתה הקלה על ההשפעות השליליות של הירידה במספר התיירים הזרים.


צילום: Flash 90

תגובות מדיניות

הממשלה הודיעה כי תגדיל ותפנה את כספי האשראי לעסקים קטנים ובינוניים אשר הושפעו ישירות מהמשבר. קרנות אלה מספקות אשראי בנקאי עם ערבויות ממשלתיות בשיעור של 85%. הסכום הכולל הקיים תחת קרנות אלה הוא 8 מיליארד ש"ח. יהיה חשוב להנגיש את הכספים האלה באמצעות מינימום הליכים ביורוקרטיים.

הבנקים המסחריים, בעידוד בנק ישראל, הודיעו כי יאפשרו דחיית תשלומי משכנתה למשך 3 חודשים, וכי אשראי המשיכה יוגדל הן למשקי בית והן לעסקים. הוכנסה גם הקלה בתקרת ההלוואות לענף הבנייה.

בנק ישראל הנהיג מספר אמצעים במדיניות להפחתת התנודתיות הגבוהה, באופן יוצא דופן, בשווקים - והגדלת הנזילות הן בשקלים והן בדולרים אמריקניים. הממשלה הודיעה על הקצאת תקציב של 2 מיליארד ש"ח למערכת הבריאות הציבורית ולרשויות אחרות האחראיות על ניהול פעולות הקשורות למשבר. אנשים שפוטרו או שהוצאו לחופשה ללא תשלום - זכאים לדמי אבטלה. הממשלה הודיעה על קיצור משך תקופת ההעסקה הנדרשת לזכאות לדמי אבטלה, מ- 12 ל- 6 חודשים לפני תקופת הפיטורים.

הממשלה גם הודיעה כי לעצמאים עם עסקים קטנים, שעומדים בקריטריונים מסוימים הקשורים לרווח והכנסות משק הבית, יינתן מענק חד פעמי של 6000 ש"ח.

הודעת ממשלה נוספת הייתה דחיית מספר תשלומי מס (מע"מ וארנונה), אך טרם הייתה התייחסות למקדמות מס הכנסה.

כל האמצעים הללו נמצאים בכיוון הנכון, ויסייעו למתן את ההשפעה הראשונית של המשבר - על אלה שנפגעו ממנו באופן החמור ביותר.

עם זאת, חשוב להדגיש כי עקב הקיפאון הפוליטי, ידיה של הממשלה כבולות ביחס ליישום מדיניות כלכלית מורחבת, מכיוון שהיא פועלת תחת תקציב מגביל מאוד של 1/12 מתקציב 2019. תקציב זה מחייב קיצוצים קשים במרכיבים הגמישים של התקציב, שהוקצו עוד לפני משבר ה-19-COVID - מרכיבים המוקצים לתחומים כמו בריאות, חינוך, רווחה והשקעות בתשתיות. עם פרוץ המשבר הכלכלי, תקציב זה לחלוטין איננו מספיק. הדבר מרמז על מדיניות כלכלית פרו-מחזורית שתגביר את המשבר, במקום מדיניות פיסקלית אנטי-מחזורית שתקל על השפעות המשבר. זה יהיה גם גורם מכריע בשלב ההתאוששות: הקצאות תקציבים ממשלתיים גדולים לפרויקטים לשיפור הצמיחה - יתמכו בהתאוששות חזקה ומהירה יותר.


אני כן מקווה שלאור המשבר הבריאותי והכלכלי חסר התקדים הזה, הפוליטיקאים ימצאו דרך לשלב ידיים כדי לסייע לישראל הן להחזיק מעמד והן להתאושש מהמשבר.


למאמר המקורי באתר של The Israel Democracy Istitue.



0 צפיות

הישארו מעודכנים

© Proudly created with WIX