צו 8 למחוסנים לקורונה, פרק ב: סימולציות ממוקדות
פרופ׳ אהוד שפירא, פרופ׳ ורד רום-קדר, מכון ויצמן למדע
דר׳ חגי כתריאל, אורט בראודה
תקציר: גיוס מחוסנים לטיפול באוכלוסיה בסיכון יכול לחסוך 85% מיתות, ולהשטיח את עקומת המחלה/צורך באישפוז פי 20.
יש לנו הצעה קונקרטית, פשוטה ואופרטיבית איך ישראל יכולה להפחית באופן דרמטי את התמותה הצפויה באוכלוסיית ישראל שבסיכון – קשישים וחולים – מנגיף הקורונה.
אנו מציעים להשתמש בחולי קורונה שהחלימו, ועל כן מחוסנים ולא מדביקים, כחיץ בין האוכלוסיה הכללית לבין האוכלוסיה שבסיכון, עד אשר יימצאו חיסון ו/או תרופות יעילות כנגד נגיף הקורונה.
לשם מימוש גישה זו יש צורך בכמה שיותר בדיקות. גם בדיקות לגילוי הווירוס אצל מי שיש לו סימפטומים קלים, או עם קשר למי שחלה, וגם בדיקות דם לגילוי מחוסנים לווירוס, כולל אלו שחלו ולא ידעו זאת.
מודלים מתמטיים שפיתחנו מראים אותה תוצאה תחת מרחב הנחות ופרמטרים מאוד רחב - שגישה זו מביאה לירידה דרמטית של עשרות אחוזים בתמותה מקורונה. מימושה עשוי להציל אלפי ישראלים שבסיכון -- זקנים וחולים -- ממוות.
בפרק א׳ הסברנו שישראל מתאימה במיוחד למימוש הגישה בזכות הכושר המדעי-טכנולוגי שלה, הצבא הסדיר והמילואים, והיכולת לגייס מילואים בחירום בצו 8. אמרנו שעל המדינה:
1. להרחיב באופן דרמטי את קצב הבדיקות לגילוי מחלת הקורונה, ולכלול בהן כל אדם בסדיר או מילואים בעל סימפטומים קלים או עם קשר למי שחלה.
2. להיערך לבדיקות נוגדנים (בדיקות דם) מקיפות לגילוי חולי קורונה שהחלימו.
3. על הצבא להקים, לקלוט, להכשיר ולהפעיל ״יחידות מחוסנים״ בעורף.
4. על המדינה להיערך לגיוס בצו 8 של חיילי מילואים מחוסנים.
להלן תוצאות מעודכנות של הסימולציות. בפרק א׳ התייחסנו להגנה על כלל האוכלוסיה שבסיכון, והערכנו אותה בכ- 1,000,000 איש. הראינו שעל ידי גיוס רחב של מחוסנים ניתן להציל אלפי אנשים בסיכון ממות. כאן אנו מראים שאם מתמקדים באוכלוסיות מוגדרות, גיוס מחוסנים בקצב נמוך יחסית, אשר יהיה אפשרי כמעט מיד, יציל אחוזים ניכרים מהאוכלוסיה שבסיכון ממוות.
הנה הגרפים למקרים שאוכלוסית המטרה שעליה רוצים להגן היא בגודל 10,000, 100,000, ו 250,000 איש. תחת הנחות הסימולציות שתוארו בפרק א׳, ובפרט R0=1.5, ועל כל שני אנשים בסיכון יש מטפל אחד. אנו מראים קצב גיוס אופטימלי של מחוסנים לטיפול באוכלוסיה בסיכון של 60, 600 ו 2,000 מחוסנים ביום בהתאמה. וחוסכים בדרך זו כ 85% מוות. יש לציין שהחיסכון בחיי אדם שאנו מחשבים לא לוקח בחשבון אחוזי תמותה גבוהים יותר בגלל חוסר במכונות הנשמה אם לא משטיחים את העקומה. כלומר החיסכון בחיי אדם יהיה אף גדול יותר ממה שאנחנו מחשבים לפי המודל.
למשל, אם רוצים להגן על אוכלוסיה של 10,000 איש שבסיכון, אשר הצפי הוא שימותו ממנה כ 400 איש, אם נגייס כ 60 מחוסנים ביום להחליף את האנשים אשר באים איתם במגע ישיר, נקטין את התמותה באוכלוסיה ל 50. כמו כן, נקטין את מספר החולים בו זמנית מתוך האוכלוסיה הזו מ 2500 לפחות מ 100.
למשל, אם רוצים להגן על אוכלוסיה של 100,000 איש שבסיכון, אשר הצפי הוא שימותו ממנה כ 4,000 איש, אם נגייס מחוסנים בקצב של 600 ביום להחליף את האנשים אשר באים איתם במגע ישיר, נקטין את התמותה באוכלוסיה ל 500. כמו כן, נקטין את מספר החולים בו זמנית מתוך האוכלוסיה הזו מ 25,000 לפחות מ 1000.
למשל, אם רוצים להגן על אוכלוסיה של 250,000 איש שבסיכון, אשר הצפי הוא שימותו ממנה כ 10,000 איש, אם נגייס מחוסנים בקצב של 2,000 ביום להחליף את האנשים אשר באים איתם במגע ישיר, נקטין את התמותה באוכלוסיה ל 1,500 איש. כמו כן, נקטין את מספר החולים בו זמנית מתוך האוכלוסיה הזו מ 60,000 לפחות מ 3000.
לחלקו הראשון של המאמר לחצו כאן.
המודל כללי לשיטה המוצעת לחצו כאן.
אפשר להריץ אותו, לשנות אותו, ולבדוק ערכים אחרים לפרמטרים.
לגרפים ומידע נוסף לחצו כאן.
למודל יותר מפורט אשר יצר את התוצאות במאמר זה לחצו כאן.