ראיון עם ג'ורג' גאו - מנכ"ל המרכז הסיני לבקרה ומניעה של מחלות מעלה איך סין מתמודדת עם מגיפת הקורונה ואיך הצליחה המדינה לבלום את המגיפה, בנוסף הוא מציג לוחות זמנים משוערים להתחלת ניסויים קליניים בחיסון לנגיף ה COVID-19.
נכתב ע"י ג'ון כהן (עבור כתב העת האקדמאי ה- Science ובתמיכת ה- Pulitzer Centre)
תורגם ונערך לעברית ע"י: רעיה זלצר אברוצקי
בעבור : בלוג הקורונה של מטה החדשנות
מדענים סיניים שעמדו בקדמת התפרצות מחלת נגיף הקורונה 2019 (COVID-19) בסין - לא היו נגישים במיוחד לתקשורת הזרה. רבים הוכרעו בניסיון להבין את המגפה ולהילחם בה, ולפיכך הענות לבקשות התקשורת, במיוחד מעיתונאים מחוץ לסין, לא הייתה בראש סדר העדיפויות שלהם.
כתב העת האקדמאי ה- Science ניסה לראיין את ג'ורג' גאו, מנכ"ל המרכז הסיני לבקרת ומניעת מחלות (CDC) - במשך חודשיים. בשבוע שעבר הוא הגיב. גאו היה חלק מהצוות שערך בידוד וקביעת הרצף הוויראלי של התסמונת הנשימתית החמורה - 2 (SARS-CoV-2) הנגיף הגורם COVID-19. הוא כתב במשותף שני מאמרים שנקראו בהרחבה, אשר פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine (NEJM) שסיפקו כמה מהנתונים האפידמיולוגים הראשונים והמאפיינים הקליניים של המחלה, ופרסם שלושה מאמרים נוספים בנושא COVID-19 ב- The Lancet.
גאו ענה על שאלות כתב העת Science במשך מספר ימים - באמצעות הודעות טקסט, דואר קולי ושיחות טלפון. ראיון זה נערך - לצורך קיצור ויתר בהירות.
שאלה: מה יכולות מדינות אחרות ללמוד מגישתה של סין ל- COVID-19? תשובה: ריחוק חברתי היא האסטרטגיה החיונית ביותר לבקרת מחלות זיהומיות כלשהן, במיוחד אם מדובר בזיהומים בדרכי הנשימה. ראשית, השתמשנו ב"אסטרטגיות לא תרופתיות", מכיוון שאין שום מעכבים או תרופות ספציפיות וחיסונים. שנית, לדאוג לבודד את כל המקרים. שלישית, כל מי שבא במגע קרוב צריך להיות בהסגר: אנו משקיעים זמן רב בניסיון למצוא את כל המגעים ההדוקים הללו, ולוודא שהם נמצאים בהסגר ומבודדים. רביעית, יש להימנע מהתכנסויות ציבוריות. חמישית, להגביל את התנועה, וזו הסיבה להסגר - אזורי הבידוד ( cordon sanitaire – כפי שנטבע לראשונה בצרפתית).
שאלה: ההסגר בסין החל ב- 23 בינואר בווהאן והורחב לערים שכנות במחוז הוביי. במחוזות אחרים בסין היו הסגרים פחות מגבילים. כיצד כל זה היה מתואם, וכמה חשובים ה"מפקחים" שפיקחו על הביצועים בשכונות? תשובה: צריכות להיות הבנה וקונצנזוס. בשביל זה יש צורך במנהיגות חזקה מאוד, ברמה המקומית והלאומית. יש צורך במפקח ורכז שעובדים עם הציבור מקרוב. המפקחים צריכים לדעת מיהם האנשים שבאו במגע הדוק ומיהם המקרים החשודים. המפקחים בקהילה חייבים להיות ערניים מאוד. הם המפתח.
שאלה: אילו טעויות עושות מדינות אחרות?
תשובה: הטעות הגדולה בארה"ב ובאירופה, לדעתי, היא שאנשים לא חובשים מסכות. הנגיף מועבר על ידי טיפות ומגע הדוק. הטיפות ממלאות תפקיד חשוב מאוד בהעברה – ולפיכך, יש צורך לחבוש מסכה, כי בזמן דיבור, ישנן תמיד טיפות היוצאות מהפה. אנשים רבים סובלים מזיהום אסימפטומטי או פרסימפטומטי. אם הם חובשים מסכות פנים, הדבר יכול למנוע בריחת טיפות הנושאות את הנגיף ועלולות להדביק אחרים.
שאלה: מה לגבי אמצעי בקרה אחרים? סין עשתה שימוש אגרסיבי במדחומים – למשל, בכניסה לחנויות, מבנים ותחנות תחבורה ציבורית. תשובה: כן. בכל מקום שנכנסים אליו בסין, ישנם מדחומים. יש צורך לנסות למדוד חום באוכלוסייה בתדירות הגבוהה ביותר כדי לוודא שמי שיש לו חום גבוה יישאר בחוץ.
וישנה שאלה אחת חשובה ביותר שעלינו למצוא לה תשובות מבוססות מדעית – והיא: עד כמה הנגיף הזה עמיד בסביבה. מכיוון שמדובר בנגיף עם מעטפת, ישנם שחושבים שהוא עדין ורגיש במיוחד לטמפרטורת פני השטח או ללחות. אך מתוצאות מחקרים מארה"ב ומסין, נראה שהנגיף עמיד מאוד בפני השמדה בחלק מהמשטחים. יתכן שהוא מסוגל לשרוד בסביבות רבות. ועל כך, כאמור, עלינו לקבל תשובות מבוססות מדעית.
שאלה: אנשים שנמצאו חיוביים ב- Wuhan אך רק חלו באופן קל, נשלחו לבידוד במתקנים גדולים ולא הורשו לבקר את בני משפחתם. האם זה משהו שמדינות אחרות צריכות לקחת בחשבון?
תשובה: אנשים שנמצאו חיוביים - חייבים להיות מבודדים. זה אמור לקרות בכל מקום. ניתן לשלוט ב- COVID-19 רק אם מוציאים את מקור הזיהום. זו הסיבה שבנינו בתי חולים שמתפקדים עצמאית, והפכנו אצטדיונים לבתי חולים.
בווהאן, סין, אנשים עם מקרי COVID-19 קלים הושמו במתקנים גדולים ולא הורשו לראות את משפחותיהם. "חייבים לבודד אנשים נגועים. וזה צריך לקרות בכל מקום" – כך טוען ג'ורג' גאו.STR/AFP VIA GETTY IMAGES
שאלה: יש הרבה שאלות לגבי מקור ההתפרצות בסין. חוקרים סינים דיווחו כי המקרה המוקדם ביותר היה ב- 1 בדצמבר 2019. מה דעתך על הדיווח ב- South China Morning Post שכתב כי מנתוני הממשלה הסינית עולה כי היו מקרים כבר בנובמבר 2019, כאשר המקרה הראשון היה ב- 17 בנובמבר? תשובה: אין שום הוכחות מוצקות שכבר היו מקבצי הידבקויות בנובמבר. ואנו עדיין מנסים להבין טוב יותר את המקור.
שאלה: גורמי הבריאות של ווהאן קישרו מקבץ גדול של מקרים לשוק פירות הים של חואנאן וסגרו אותו ב-1 בינואר. ההנחה הייתה שהנגיף קפץ לבני אדם מחיה שנמכרה ואולי נשחטה בשוק. אך במאמר שלך ב- NEJM, שכלל מבט רטרוספקטיבי על מקרים, דיווחת כי ארבעה מתוך חמשת האנשים הנגועים המוקדמים ביותר לא היו קשורים לשוק פירות הים. האם אתה חושב ששוק פירות הים היה מקום מוצא סביר, או שמא הוא הסחת דעת - גורם מגביר, אך לא הגורם המקורי?
תשובה: זו שאלה טובה מאוד, אתה חושב כמו בלש. כבר מההתחלה כולם חשבו שמקור הנגיף בשוק. אני חושב שהשוק יכול להיות המקום הראשוני, או המקום בו הנגיף היה מוגבר. זוהי שאלה מדעית, ושתי האפשרויות קיימות.
שאלה: סין ספגה גם ביקורת על כך שלא שיתפה את הרצף הוויראלי באופן מיידי. הסיפור על נגיף הקורונה החדש יצא בוול סטריט ג'ורנל ב- 8 בינואר; ולא בא ממדענים ממשלתיים סיניים. למה לא? תשובה: זה היה ניחוש טוב מאוד של הוול סטריט ג'ורנל. ארגון הבריאות העולמי עודכן ברצף, ואני חושב שהזמן בין הופעת המאמר בוול סטריט ג'ורנל ובין השיתוף הרשמי של ארגון הבריאות העולמי היה שעות בודדות, ולא יותר מיום.
שאלה: אולם, מאגר מידע ציבורי של רצפים ויראליים הראה מאוחר יותר כי הרצף הראשון הוצג על ידי חוקרים סינים ב- 5 בינואר. כלומר, היו לפחות 3 ימים שבטח ידעתם שיש נגיף קורונה חדש. זה אמנם לא הולך לשנות את מהלך המגיפה עכשיו, אבל אם להיות כנים, קרה משהו לדיווח הפומבי על הרצף.
תשובה: אני לא חושב כך. שתפנו את המידע עם עמיתים מדענים באופן מידי, אך הדבר כלל את מערכת בריאות הציבור, והיינו צריכים לחכות לקובעי המדיניות שיודיעו על כך בפומבי. אף אחד לא רוצה בהלה בציבור, נכון? ואף אחד בשום מדינה לא יכול היה לחזות שהנגיף יגרום למגיפה. זוהי מגפת ה-לא-שפעת הראשונה אי פעם.
שאלה: רק ב-20 בינואר דיווחו מדענים סיניים כי יש עדויות ברורות להעברה בין אדם לאדם. מדוע לדעתך האפידמיולוגים בסין התקשו כל כך לראות שהדבר מתרחש? תשובה: נתונים אפידמיולוגיים מפורטים לא היו עדיין זמינים. עמדנו מההתחלה מול וירוס משוגע ונסתר. כך גם באיטליה ובמקומות אחרים באירופה ובארצות הברית: כבר מההתחלה גם המדענים וגם כולם חשבו: "זה הרי רק וירוס".
שאלה: ההתפשטות בסין התדלדלה מאוד, והמקרים המאושרים החדשים הם בעיקר אנשים שנכנסים למדינה, נכון?
תשובה: כן. כרגע אין לנו הדבקות מקומית, אך הבעיה של סין כעת היא המקרים המיובאים. הרבה מאוד נוסעים נגועים מגיעים לסין. שאלה: אבל מה יקרה כשסין תחזור לנורמליות? האם אתה חושב שדי אנשים נדבקו בכדי שתיווצר חסינות עדר שתרחיק את הנגיף? תשובה: בהחלט אין לנו עדיין חסינות עדר. אבל אנו מחכים לתוצאות מוחלטות יותר מבדיקות נוגדנים שיספרו לנו כמה אנשים באמת נדבקו.
שאלה: אז מהי האסטרטגיה עכשיו? "להרוויח" זמן כדי למצוא תרופות יעילות? תשובה: כן - המדענים שלנו עובדים על פיתוח חיסונים ותרופות. שאלה: מדענים רבים רואים את ה- remdesivir כתרופה המבטיחה ביותר שנבדקת כעת. מתי לדעתך יהיו נתונים לניסויים הקליניים על התרופה בסין?
תשובה: באפריל.
שאלה: האם מדענים סינים פיתחו מודלים של בעלי חיים מספיק חזקים, לדעתך, כדי ללמוד את הפתוגנזה (התהוות המחלה) ובדיקת תרופות וחיסונים?
תשובה: כרגע אנו משתמשים גם בקופים וגם בעכברים מהונדסים שיש להם ACE2, שהוא הקולטן האנושי לנגיף. מודל העכבר נמצא בשימוש נרחב בסין לצורך הערכת תרופות וחיסונים, ולדעתי יש לפחות כמה מאמרים העוסקים בדגמי הקופים שיצאו בקרוב. אני יכול לומר לך שמודל הקופים שלנו עובד.
שאלה: מה אתה חושב על כך שהנשיא דונלד טראמפ מתייחס לווירוס הקורונה החדש כ"נגיף סין" או "הנגיף הסיני"?
תשובה: זה בהחלט לא טוב לקרוא למגפה הנגיף הסיני. הנגיף שייך לכדור הארץ. הנגיף הוא האויב המשותף שלנו - לא האויב של אף אדם או מדינה.
*********
גאו מפקח על 2000 עובדים - חמישית מגודל הצוות של המרכזים לבקרת ומניעת מחלות בארה"ב - והוא נותר חוקר פעיל בעצמו.
צוותו של גאו גם סיפק נתונים חשובים לוועדה משותפת בין חוקרים סיניים וצוות מדענים בינלאומי, שאורגן על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO). צוות זה כתב דוח המסכם נקודות ציון – שנערך על מנת להבין את התגובה למגיפה אחרי סיור במדינה.
גאו הוכשר כווטרינר, ולאחר מכן סיים דוקטורט בביוכימיה באוניברסיטת אוקספורד. הוא המשיך שם את הפוסט-דוקטורט שלו, כמו גם פוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, בהתמחות באימונולוגיה ותורת הנגיפים. מחקריו מתמחים בנגיפים שיש להם ממברנות שומניות שבריריות הנקראות מעטפות, והאופן שבו הם נכנסים לתאים ונעים בין המינים – גם נגיף ה- SARS-CoV-2 נכלל בקבוצה זו.