צו 8 למחוסנים לקורונה: כולל תוצאות סימולציה

עודכן ב: מרץ 26

אהוד שפירא

יש לנו הצעה קונקרטית, פשוטה ואופרטיבית איך ישראל יכולה להפחית באופן דרמטי את התמותה הצפויה באוכלוסיית ישראל שבסיכון – קשישים וחולים – מנגיף הקורונה.

אנו מציעים להשתמש בחולי קורונה שהחלימו, ועל כן מחוסנים ולא מדביקים, כחיץ בין האוכלוסיה הכללית לבין האוכלוסיה שבסיכון, עד אשר יימצאו חיסון ו/או תרופות יעילות כנגד נגיף הקורונה.

לשם מימוש גישה זו יש צורך בכמה שיותר בדיקות. גם בדיקות לגילוי הווירוס אצל מי שיש לו סימפטומים קלים, או עם קשר למי שחלה, וגם בדיקות דם לגילוי מחוסנים לווירוס, כולל אלו שחלו ולא ידעו זאת.

מודלים מתמטיים שפיתחנו מראים אותה תוצאה תחת מרחב הנחות ופרמטרים מאוד רחב - שגישה זו מביאה לירידה דרמטית של עשרות אחוזים בתמותה מקורונה. מימושה עשוי להציל אלפי ישראלים שבסיכון -- זקנים וחולים -- ממוות.

ישראל מתאימה במיוחד למימוש הגישה בזכות הכושר המדעי-טכנולוגי שלה, הצבא הסדיר והמילואים, והיכולת לגייס מילואים בחירום בצו 8. הכושר המדעי-טכנולוגי מאפשר סריקה של מאות אלפי צעירים וצעירות בעלי סימפטומים דמויי שפעת, הן בצבא הסדיר והן בצבא המילואים. שיטות נוספות תאפשרנה לסרוק צעירים אם הם נושאים נוגדנים למחלה, כדי להסיק שהם אינם חשופים יותר לה וגם אינם מדבקים.

הצבא יכול להקים ״יחידות מחוסנות״ של חיילי סדיר מחוסנים אשר אינם בתפקידים חיוניים לצבא, וחיילי מילואים אשר יתגלו כמחוסנים יגויסו אליה בצו 8. יחידות מחוסנות יתפקדו כצוותי סיוע בבתי חולים, בתי אבות ודיור מוגן, ובמלונות ובתי חולים המיועדים לחולי קורונה. יחידות מחוסנות יוכלו להחליף אנשי צוות אשר נכנסו לבידוד, ואף להחליף אנשי צוות אשר טרם יודעים אם הם חלו, ועל כן ייתכן שהם מסכנים את הזקנים והחולים תחת השגחתם. בנוסף, מחוסנים יוכלו לעבור קורסי חרום רפואיים אשר יאפשרו להם להחליף או לסייע לצוות הרפואי בביצוע פעולות פשוטות.

יחידות מחוסנות, אם יוכיחו עצמן כהגנה יעילה על הזקנים והחולים בטיפולם, יאפשרו גם להקל את הסגר וההשבתה של המשק בלא לפגוע באוכלוסיות שבסיכון.

יתרה מזו, אותו היגיון פועל גם במסגרות תמיכה אזרחיות, ברמת המשפחה והקהילה, בהתנדבות או בתשלום. בני משפחה מחוסנים יכולים לטפל בבני משפחה שבסיכון בלי לסכן אותם. עובדים סיעודיים מחוסנים יוכלו לשרת נצרכים רבים בלא חשש שיידבקו או ידביקו אותם.

לשם כך, על המדינה:

1. להרחיב באופן דרמטי את קצב הבדיקות לגילוי מחלת הקורונה, ולכלול בהן כל אדם בסדיר או מילואים בעל סימפטומים דמויי-שפעת. הדבר אפשרי בזכות התשתית הקיימת באוניברסיטאות, מכוני המחקר ובתי החולים. ולשם כך לפתוח צווארי בקבוק רגולטוריים ולהשיג את החומרים הנדרשים לביצוע הבדיקות.

2. להיערך לבדיקות נוגדנים (בדיקות דם) מקיפות לגילוי חולי קורונה שהחלימו. אפשר למקד הבדיקות לסביבתם של חולים ידועים.

3. על הצבא להקים, לקלוט, להכשיר ולהפעיל ״יחידות מחוסנים״ בעורף.

4. על המדינה להיערך לגיוס בצו 8 של חיילי מילואים מחוסנים.

כך תוכל ישראל לצלוח את המגפה תוך מזעור התמותה של האוכלוסייה שבסיכון, עד אשר יהיה חיסון יעיל ובטוח, או עד אשר יושג ״חיסון עדר״ של האוכלוסייה.

להלן תוצאות ראשוניות של סימולציות תחת מגוון הנחות. הן נעשו על ידי דר׳ חגי כתריאל, יחד עם פרופ׳ ורד רום-קידר ואתי.

התוצאות טרם עברו ביקורת מדעית של עמיתים (peer review) לכן יש להתייחס אליהן בזהירות. המספרים הבסיסיים הם:

גודל האוכלוסיה: 9 מיליון. מתוכם,

אוכלוסיה בסיכון: 1 מיליון (אנשים מעל גיל 70, חולי סוכרת, חולי ריאות, מעשנים כבדים, וכולי). תמותה מהדבקה באוכלוסיה שבסיכון: 5%.

אוכלוסיית המטפלים: 0.5 מיליון (כולל כל העובדים בבתי אבות, דיור מוגן, בתי חולים, ומטפלים סיעודיים בקשישים).

הנחות נוספות:

· האוכלוסיה שבסיכון בבידוד, לא מדביקים אחד את השני, הם נדבקים רק ממטפלים.

· המטפלים מעורבבים באוכלוסיה הכללית, נדבקים ומדביקים.

· מטפלים שנדבקו או שחשופים להדבקה מוחלפים על ידי מחוסנים בקצב מקסימלי נתון, עד שיחלימו אם בכלל.

הנה סיכום התוצאות. אין להתייחס למקרי המוות כאל תחזית. אלא רק להתייחס ליחס בין מוות ללא התערבות למוות עם התערבות, ולאפקט של עיכוב בהתערבות.

ככל שהסגר יישמר, כך RO יהיה נמוך יותר. אם יהיה מתחת ל 1 המגיפה תיעצר והמספרים יהיו הרבה יותר נמוכים.

המודל שיצר את התוצאות הללו נמצא בקישור הזה.

אפשר להריץ אותו, לשנות אותו, ולבדוק ערכים אחרים לפרמטרים.

לגרפים מגבים ולתוצאות הטבלה לחצו כאן.


לדוגמא הנה גרף עם הסברים אחריו:


בצד ימין רואים שלושה פרמטרים:

ROI=1.5 .1

2. עיכוב של 120 יום בהפעלת ההתערבות (החלפת מטפלים חשופים או חולים במחוסנים) , קצב מקסימלי של אבחון וגיוס של מטפלים מחליפים של 5,000 איש ביום.

3. עיכוב של 120 יום בהפעלת ההתערבות (החלפת מטפלים חשופים או חולים במחוסנים), קצב מקסימלי של אבחון וגיוס של מטפלים מחליפים של 5,000 איש ביום.

בתמונה השמאלית רואים את עקומת התמותה של האוכלוסייה שבסיכון, אשר מגיעה לכ 16,000 מתים לאחר כ 9 חודשים.

במרכז רואים את הרכב אוכלוסיית המטפלים:

א. Active M אוכלוסיית המטפלים הפעילה, אשר טיפה יורדת כאשר מטפלים חולים עדיין לא מוחלפים על ידי

מטפלים מחוסנים מגוייסים.

ב. MS – אוכלוסית המטפלים החשופה (שטרם נדבקה), יורדת בעקבות הידבקות ובעקבות החלפה על ידי מגוייסים

ג. Recruited M– אוכלוסיית מטפלים מחוסנים מגוייסת – של אנשים מחוסנים מתוך האוכלוסיה הכללית. מגוייסים בקצב מקסימלי של 5,000 איש ביום.

ד. MR– אוכלוסיית מטפלים מחוסנת – מטפלים שחלו והחלימו. שימו לב שלא כל המטופלים חלו, ולכן לא כולם

החלימו. מטפל שהוחלף ולא חלה והחלים לא חוזר למעגל המטפלים (עד שלא יימצא חיסון).


לחלקו השני של המאמר לחצו כאן

0 צפיות

הישארו מעודכנים

© Proudly created with WIX